Audemars Piguet 2008 Singapore InAugural F1 GP Limited Edition Working Chrono PVD Case with Black Dial Leather Strap
איל''ת איל''ת עברית English
facebook
ראשי אודות מידעון חברים יסודות בהערכה גלריה חדשות קישורים קבצים צור קשר
ראשי » מידעון » רשימת הכתבות » כתבה
מידעון
שולחן עגול בהובלת פרופ' הלנה דה-סביליה סינה


השתתפו בדיון: ד"ר פנינה קוק גולן, הגר, יאיר שרלו ,יהודה מור וד"ר דוד מצר.
 
שלושת הדוברים- פנינה, הגר ויאיר היו תמימי דעים שתפקידו המרכזי של המעריך , לבד מניהול פעולות ההערכה עליהן הוא מופקד, להבטיח את ההיבטים הערכיים של שיויון וצדק חברתי, בקרב משתתפי הפרויקט או הסוגייה המוערכת. זאת יש לעשות על ידי שיתופם של המשתתפים בדעות, תהליכים , ניסוח פתרונות אפשריים וכד', בהקשר לסוגיית ההערכה. לגרסתו של דוד, זו הדרך להבטיח שההחלטות המתקבלות ייושמו ביעילות מרבית. 
יהודה מור סיכם את תפיסותיו ביחס להשפעתו של המעריך על צדק חברתי בעבודתו תוך התייחסות להערכה מקדמית, הערכה מלווה ובכלל:
 
בהערכה מקדמית
להתייחס למטרות המוצהרות של התכנית ולהתריע על תוצאות לוואי צפויות העלולות לחבל במטרות עצמן (בהנחה שמטרות אלה עולות בקנה אחד עם ערכים של צדק חברתי). 
צפי ההשפעות השליליות יכול להתבסס על פגמים בתיאוריית התכנית, על תהליכי המיון והבחירה המתוכננים של אוכלוסיות היעד (CREAMING,  EXCLUSION), על נקיטת גישות אחידות לכל המשתתפים למרות השוני המצופה או הידוע מראש ביניהם מבחינת צרכים ויכולות דיפרנציאליות (זמן טיפול אפקטיבי לא מספיק או לא מתחשב בשונות).
גם אם המטרות הספציפיות של התכנית אינן מנוסחות במסגרת תפיסת צדק חברתי, המעריך יכול להתבסס על האתוס המוביל במערכת החינוך או הבריאות, השולל הפלייה לפחות ברמה ההצהרתית.
אפשר גם להציג ממצאי הערכה של תכניות דומות, המצביעים על השלכות שליליות שנמצאו בהן, כגון פגיעה בשוויון, הנצחת פערים וכד'.
 
בהערכה מלווה
מעקב אחר תהליכי המיון בפועל, נתוני נשירה מן התכנית, אופן הטיפול במשתתפים מתקשים, איכות התשומות והקצאתן.
זיהוי כשלים במהלך הביצוע או תנאים טכניים או חסמים שעלולים לפגום בהשגת המטרות בהקשר של עקרונות צדק חברתי.
תכלית המעקב להוביל לתיקון הטעון תיקון בזמן אפקטיבי.
באופן כללי
האם להשתמש בגישה הנקראת "מדידת הדרך שעבר המשתתף" ("The distance traveled") שעיקרה הערכת התקדמות המשתתף יחסית לעצמו ולמצב הפתיחה שלו? האם זה יבטא צדק חברתי? 
צדק חברתי הוא מונח שמתייחס לקטגוריות חברתיות רחבות מבחינה מספרית, על כן בחינת השגתו מתאימה יותר להערכת מדיניות בתחומים שונים רלוונטיים מאשר בתכניות התערבות בדידות.
אפשר ויעשה מחקר הערכה על האימפקט המצרפי והמצטבר של תכניות בדידות רבות הפועלות באותו תחום. (כנגד "האטומיזציה" הקיימת בעיקר במגזר השלישי, אך גם בסקטורים הפורמליים).
למעריך שמורה הזכות לא להשתתף בהערכה של תכנית או מדיניות שנוגדות בעליל את ערכי הצדק החברתי.
הערכה התפתחותית מתאימה לארגונים המחזיקים איש או אנשי הערכה פנימיים, כי יש קושי לבחון סוגיות התפתחותיות בעזרת מעריכים חיצוניים לא קבועים, שיש לגייס כל פעם מחדש.
 
דוד מצר סבר כי תורת ההערכה העמידה לרשות מעריכים דגמים אשר במהותם מדגישים את מעורבותם של המשתתפים בתכנית. זאת ועוד, ברובם, ההיבטים הערכיים, הינם מובנים, ברציונל של פעולות ההערכה. מבין המודלים נזכיר:
1. "מחקרי פעולה" אשר קבלו תנופה מחודשת בשנים האחרונות.
2. "הערכה מגיבה" בגישתו של רוברט סטייק. 
3. "הערכה משתפת" גישתו של קזנס.
4. גישת ההערכה של "השימוש בממצאים" של  פטון, ובשנים האחרונות "הערכה התפתחותית" שלו.
5. "הדגם הדמוקרטי של ההערכה" של ארנסט האוס.
 
יאיר שרלו  סיכם את התייחסותו לתפקיד המעריך בקידום צדק חברתי תוך התייחסותו למספר הנחות יסוד:
בדר"כ  אנשי  הערכה  הם  עם  רגישות  חברתית, אזרחית, לתרום  לחברה  וכד'.
בדר"כ  אנשי  הערכה אינם  קיצונים  בדעותיהם, אינם נוקטים  בפעולות  קיצוניות  אלא  יותר  מאוזנים , מסתכלים  ומבינים  שהתופעות  מורכבות.
למעריך  יש  דעה  ומכיוון  שהוא  מודע  להטיות  בראיון  ובכתיבת  הערכה  לנטיות  שלו, הוא  עוצר  את  עצמו, הוא  "נלחם" בעצמו שלא  יערב  את  דעתו  וגם  לא  בשפה  לא  וורבאלית בעת  ריאיון.
מעריך  שיש  לו  דעה  מוצקה  ונטייה  לעמדה  מסוימת  יכריח  עצמו  לשאול  את  הצד  שאליו  הוא  נוטה  שאלות  קשות  כאיש  מקצוע  בהערכה  ולא  יוותר  כי  הוא  מאמין  בדעה  ובצד  זב.
מעריך  מבין  שלעיתים  צדק  לצד  אחד  זו פגיעה  ואי  צדק  לצד  השני. לעיתים  בראיונות  ובקבוצות  מיקוד  הוא  ישאל  וינסה  לבחון  עד  כמה  כל  צד  דוגל  בצדק  של עצמו כאשר  הוא פוגע  בצד  השני.
מעריך  ינהל  לעיתים  דיון  ויבקש  מהצדדים  לבחון  יצירת  פתרון  מוסכם  (מחוץ לקופסא)  לא  וויתור  או  כפייה  אלא  יצירה  חדשה.
למעריך  יש  קווים  אדומים. ייתכן  ולא  ייקח  על  עצמו  פעולות  הערכה  אם  מתנגד  לארגון  או  לערכיו  ולעיתים  " יניח  את המפתחות " אם  במהלך  פעולת ההערכה  יידרש  למתן  המלצות, מסקנות  וכד' לטובת  מזמין  ההערכה  שאינן  תואמות  את  האמת  המקצועית  של  תוצאות  ההערכה.
 
פנינה גולן קוק טוענה:
אין לנו כמעריכים מקום להשפיע בדעתנו או גישתנו  האישית על ניהול התערבות בתחום הצדק החברתי. לדעתי אם נטייתנו מונעת מאתנו להעריך באופן אובייקטיבי פרויקט או פעילות בתחום זה, אין לנו מקום להיות בו בתפקיד מעריך.
התפקיד שלנו לאפשר דיון מעמיק בין בעלי עניין שונים בעניין השוויון והצדק החברתי, לעודד התייחסות לצדדים השונים ולפרספקטיבות השונות של קהלים שונים בהם נוגעת התכנית, ולעזור למפעילים ולבעלי העניין לקחת בחשבון את הצרכים של קהלים שונים המושפעים מחלוקת משאבים ומהחלטות שונות האמורות לדאוג לצדק חברתי.
כל זה יכול להיעשות במסגרת תהליך של מחקר בפעולה  (action research). במסגרת זו יש גם לחשוב על תגובות של אוכלוסיות שונות לחלוקת משאבים ולהשלכות של תגובות אלה על התוצאה סופית - האם תגובות אלה מרחיקות שוב את  השוויון והצדק החברתי?  (לדוגמא, הנגשת תכניות לחלשים הגורמת לחזקים למצוא תכניות אלטרנטיביות (או משאבים) שמביאים להנצחת אי השוויון)


איל"ת - אגודה ישראלית להערכת תכניות
מכון הנרייטה סאלד |
כתובת: רחוב קולומביה 9, קריית מנחם ירושלים 9658326|
טלפון: 02-6494444 | פקס: 02-6437698
Email: szold@szold.org.il